פסק דין או פשרה – מה עדיף?
אמרה נפוצה – ונכונה: "אתה יודע איך אתה נכנס לבית משפט – אתה לא יודע איך אתה יוצא משם".
ואכן, חיי תיק משפטי הם חיים דינאמיים, פסק דין שיינתן בסוף ההליך המשפטי כמעט לעולם לא ישקף את מה שהלקוח חושב ביומה הראשון של התביעה.
אם כך, מתי נעדיף לסיים סכסוך בפשרה ולא בפסק דין?
ובכן, ישנם מספר שיקולים רלוונטיים.
1. Time Is Money – הזמן שלכם שווה כסף
פסק דין בתביעה לא מורכבת צפוי להתקבל כעבור 2.5-3 שנים. ככל שיש יותר צדדים, יותר עורכי דין, יותר מחלוקות, המחלוקות יותר סבוכות (משפטית/ עובדתית), יש יותר אמוציות בין הצדדים או מוגשים ערעורים – משך הזמן שיחלוף עד לקבלת פסק דין מתארך, ופסק הדין יכול להתקבל גם כעבור למעלה מעשור.
מי שרוצה לפתור את הסכסוך מהר – יעדיף לחתור לפשרה.
הרבה פעמים מדובר בתובע, שמעוניין לקבל את הכסף שלו בהקדם, אך ישנם יתרונות לא מבוטלים גם לנתבע. על הנתבע לקחת בחשבון, כי לו יפסיד בתביעה, יצטרך לשלם את הסכומים כשהוא נושאים הפרשי הצמדה וריביות, ובדרך כלל גם הוצאות, כאשר בפשרה ניתן להסכים על ויתור על הוצאות, הצמדות, ריביות וכו'.
2. חיסכון בהוצאות
הליך שמתקיים בבית משפט גורר עלויות והוצאות רבות ללקוח (ומתייקר מאוד בבוררות): אגרה, שכר טרחה לעורכי דין, למומחים מטעם כל צד, לעיתים מומחים מטעם בית המשפט, פסיקת הוצאות בשלבים שונים של המשפט, ובנוסף אובדן של שעות עבודה רבות בהכנת התיק לדיון, ועוד הוצאות רבות הכרוכות בניהול תיק משפטי.
ככל שהתיק נמשך זמן רב יותר, כך גם גדלה הסבירות שהוצאותיו של כל צד יגדלו.
4. "קניית סיכון"
על אף שכל צד חושב שהוא צודק ב-100%, בפועל – לכל אחד מהצדדים יש סיכויים ויש סיכונים בתיק, וניתן להעריך אותם.
פשרה טובה משקפת את "קניית הסיכון" של כל צד. מה פירוש?
כל צד, בעזרת עורכי הדין שלו, מעריך את הסיכויים והסיכונים שלו בתיק, ומוכן "לשלם" על מנת "לקנות" את הסיכון שלו בתיק: התובע יסכים שישלמו לו פחות ממה שהוא תובע, כי הוא "קונה" את הסיכון שיפסיד/ יקבל פחות בפס"ד, והנתבע מסכים לשלם יותר ממה שהוא טוען שחייב, כי הוא "קונה" את הסיכון שיצטרך לשלם יותר ממה שמשלם בפשרה.
הערכת הסיכונים בתיק רצוי שתיעשה בעזרת עו"ד שלכם, שמכירים היטב את התיק, הסיכויים והסיכונים.
4. בפשרה לעיתים ניתן להגיע להישגים, שלא תגיעו אליהם בפסק דין
לא תמיד הטענות של צד – הן הדבר האמיתי שמפריע לו.
לא תמיד הדבר שהתובע תובע – הוא הדבר שהוא באמת רוצה.
מאחרי כל תביעה יש שיקולים טקטיים, רגשיים, משפחתיים וסביבתיים, שלא בהכרח קשורים לדין ולמשפט.
כשבית משפט דן בתביעה – הוא פוסק לפי החוק והדין. למעשה, אתם (והצד מנגד) לרוב לא תחשפו את השיקולים האמיתיים הטקטיים והרגשיים שלכם בפני המשפט. כך, גם פסק הדין שיינתן יבוסס, תמיד, על החוק, הדין וההלכה הפסוקה.
לכן, אם אתם רוצים להשיג יתרון, שאתם לא יכולים לתבוע בבית משפט – ניהול מו"מ לפשרה יכול לקדם אתכם. החוק והדין, אם הם לצדכם ויש לכם טענות טובות – יכולים לשפר את עמדתכם במו"מ.
5. שיקול רגשי
אין להמעיט בערך השיקול הרגשי.
ישנם אנשים שמאוד קשה להם לנהל תיק משפטי מבחינה נפשית ורגשית, בדרך כלל מדובר באנשים שאינם מורגלים בניהול תיקים בבתי משפט. עצם קיומה של התביעה מלחיץ אותם מאוד, פוגע באיכות החיים שלהם, מפריע לסדר יומם ולשינה שלהם, מעסיק אותם ומעמיס עליהם. יקל מאוד על אנשים שנלחצים מתביעות ובתי משפט, לחתור לסיום המחלוקות בדרכי פשרה.
לסיום:
נשמע כאילו פשרה עדיפה על פני ניהול תיק בבית משפט? ממש לא, ובטח שלא בכל מקרה!
לא צריך להסכים לכל פשרה!
אמנם, ישנם יתרונות לפתרון סכסוכים באמצעות פשרה, ועל כך נסוב מאמר זה. יחד עם זאת, לא כל מקרה מתאים לפשרה, ולא צריך להסכים לכל הצעת פשרה.
מעבר לכך: תזמון המו"מ לפשרה משמעותי מאוד לכמה כסף תקבלו/ תשלמו.
במילים אחרות: רצוי לסגור פשרה רק לאחר מיצוי היתרונות של הטיעון שלכם.
מיצוי הטיעון שלכם לעיתים יכול להיעשות רק לאחר הגשת תביעה. התובע שמגיש תביעה מוכיח את רצינותו לגבות את כספו. בנוסף, במהלך הבירור בבית המשפט – כל צד כבר טוען את טענותיו, מגלה את ראיותיו, וניתן להעריך טוב יותר את הסיכונים והסיכונים בתיק.
ניהול משא ומתן הוא מיומנות רגישה ועדינה, ואין להקל בה ראש.
הכל תלוי בסכסוך הספציפי ובאינטרסים של כל אחד באותה נקודת זמן.
בכל הליך משפטי ישנם מספר חלונות הזדמנויות להגיע לפשרה, וניצולם יסייע להגיע לפשרה נכונה לכם.
אם נקלעתם לסכסוך כלשהו עם אחר, כדאי לפנות לייעוץ משפטי, על מנת לבחון את הסכסוך מכל היבטיו ולהבין כיצד נכון להמשיך לנהל אותו. אני כאן לייעץ ולסייע.
האמור הינו כללי בלבד ובלתי מחייב. אין באמור משום ייעוץ, ובפרט אינו ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית ו/או עצה משפטית, אין לבסס עליו שום פעולה ו/או מחדל, והעושה כן עושה זאת על אחריותו הבלעדית. בכל מקרה, יש לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי בתחום הרלוונטי, ובפרט ייעוץ משפטי.